מה בין התחממות גלובאלית ולמקרר אצלכם בבית?

בשנה שעברה התייצבו קברניטי המשרד להגנת הסביבה ומדינת ישראל בוועידת האקלים בפאריס מול 150 מדינות שונות לשם צמצום פליטת גזי החממה בדרכים חדשניות, מתוך מטרה להעלאת התל”ג העולמי ב-35 טריליון דולר עד לשנת 2035 , וזאת רק כתוצאה ממהלכי התיעלות אנרגטיים בכל אחד מהמדינות המחויבות לאמנת פאריס.

מחוייבותה של ישראל גבוהה אף היא ואושרה על ידי הכנסת לכ-25% הפחתה עד לשנת 2030 , יעד שאפתני ומאתגר כאחד, המגלם בתוכו הפחתה של 7.7 טון גזי חממה הנפלטים לפי תושב במונחי CO2 (מכונים במדד GWP – global warming potential ).

NightShot ProcInfo Gain=7,N_M=2,OBC=6,Y=1,C=1,Sharp=700,LuxMode=5,FaceNum=0 FocusArea=111111111

בתמונה השר לשעבר להגנת הסביבה מר אבי גבאי ומנכ”ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנצינגר. מקור: אתר המשרד להגנת הסביבה www.sviv.org.il

לא קיים גז יחיד או גורם ספציפי להתחממות הגלובלית, אלא מגוון חומרים הנפלטים לאטמוספירה ומקשים על יציאתה של הקרינה התת אדומה מחוצה לה, תהליך הגורם להתחממות שכבת האוויר הקרובה אלינו ולהתחממות הקרקע והימים, התחממות המובילה לנזקים אקולוגים חמורים, הפשרת הקרחונים, התחמצנות האוקיינוסים ותמותת החי והצומח הימי תוך הפרת האיזון העדין שבכדור הארץ במהירות שיא. את מדידת הנזק מבצעים באמצעות מדד המכונה GWP, פרמטר המתאם כל חומר מזיק ל-CO2 , זאת אומרת שגז בעל GWP שווה ערך ל-1000, גורם לנזק הגדול פי אלף לנזק הנגרם מאותה כמות פליטה של CO2.

מקור: בלומברג BLOOMBERG
http://www.bloomberg.com/graphics/2015-whats-warming-the-world/

מקור: בלומברג Bloomberg

אמצעי קירור ומיזוג מכילים כמות גדולה מאוד של גזים המכונים – CFC (ראשי תיבות של “Chlorofluorocarbon”) – משפחת תרכובות של כלור, פלואור ופחמן, המשמשים כחומר קירור במקררים ובמזגנים, וכחומרים מקציפים. משפחת גזים אחרת הנמצאת במקררים חדשים מכונה HC וגורמת לנזק מופחת מוערכת ככזו הנמצאת בכ-50% מציוד הקירור הבייתי באירופה ויתכן אף בישראל.

טבלת הנזקים הנגרמים מגזי קירור וניפוח במונחי GWP:

 NEP - STEP JULY 2009 - RECYCLING FROM EWASTE TO RESOURES - Sustainable Innovation and Technology Transfer Industrial Sector Studies

מקור:

UNEP – STEP JULY 2009 – RECYCLING FROM EWASTE TO RESOURES – Sustainable Innovation and Technology Transfer Industrial Sector Studies

 בכל מקרר בייתי ישנה כמות הנאמדת בכ-1000 גרם גזי קירור שונים (1 ק”ג !) , הגזים נמצאים במערכת הקירור (כ-25% מהם) ובעיקר בקצף הבידוד הצהוב אשר ניפוחו נעשה באמצעות גזים דומים הנפלטים במיחזור המוצר. ההשפעה של גזי קירור וגזי הניפוח (מכונים בלעז “BLOWING AGENT”) היא מהחמורות ביותר על אפקט החממה וההתחממות הגלובאלית. 

ההשפעה נאמדת בכ-14,000 GWP למקררים ישנים וכ-5000 GWP למקררים המכילים גזים חדשים ממשפחת ההלוגנים- המכונים HC. מה משמעות כל הנתונים האלו? כל קילוגרם מגזים אלו (הכמות במקרר בודד) שווה ערך לפליטה של 14-5 טון גזי חממה בהתאמה. לשם השוואה רכב משפחתי חדש מייצר בממוצע רק  130 גרם CO2 לכל קילומטר נסיעה, מכאן שמקרר ישן המכיל CFC שווה ערך לנסיעה ברכב של כ-107,000 ק”מ! ראוי לציין כי ידוע שמקררים רבים המסומנים כמכילי גז HC , מרכיבי הבידוד בהם נופחו בגזים ממשפחת ה-CFC ומכאן שנזקיהם גדולים אף יותר מהצפוי ברישומיהם.

נעמיק את החישוב ונזרוק עוד כמה נתונים פנימה. אורך חייו של מקרר עומד על 5 שנים בהתאם לדיווחים אירופאים שונים. בכל בית אב בישראל יש בממוצע 3.3 נפשות. נניח לרגע כי בכל בית מקרר בודד עם GWP של 10,000 וכידוע כרכב אחד לכל בית אב (2 מליון רכבים פרטים בישראל). מכאן שלכל תושב בודד השפעת התחממות המיוחסת למקרר שברשותו שנאמדת בכ-600 ק”ג CO2 בשנה, שזה שווה ערך לנסיעה של כ 4600 ק”מ נוספים ברכב הפרטי של כל אחד (בהנחה שלכל תושבי הבית רכב פרטי) וכמובן לפליטות הגזים ממנו….וזה רק מהמקרר שיש לכולנו במטבח.

מחויבותה הכוללת של ישראל באמנת פאריס היא להפחתה של 7.7 טון גזי חממה לאדם, ניתן להבין שרק בטיםול נאות למקרר הביתי של כל אחד מאיתנו ניתן לממש  כ-10% מיעד זה לפחות. על כן, ככל הנראה ולא ניתן להשיג יעד מאתגר שכזה ללא טיפול בגזי קירור הנמצאים בציוד הקירור הביתי המצוי למכביר בבתים בישראל , וזה עוד לפני שדנו בציוד קירור מהמגזר העיסקי.

אנו בתאגיד מ.א.י עושים מאמצים רבים לאיסוף ציוד הקירור והבאתו אל מתקני טיפול מורשים בישראל, כאלו אשר מבצעים תהליכי הפרדה לגזים ולשמנים הנמצאים במערכות הקירור ומסלקים בצורה המיטבית הניתנת בישראל את חומרי הבידוד השונים. אומנם קשה לומר כי הטיפול בישראל שקול לאופי הטיפול האירופאי המקובל, אך אנו פועלים לשפרו כל העת ולאתר מתקני טיפול מתקדמים. אנו צופים שבזכות מעורבותו של הציבור והבאת מוצרי הקירור אלינו למיחזור מוכר ומוסדר, בתוך כמה שנים תתאפשר בישראל הקמתו של מתקן מיחזור לטיפול מלא בהתאם לצו השעה שנקבע באמנת פאריס.

מקררים לפני מיחזור
מקררים לפני מיחזור ומכונות כביסה