פסולת אלקטרונית ובריאות הציבור

היקף הפסולת האלקטרונית בעולם מוערכת בכ 50 מליון טון, מתוכם הוערכו על ידי המשרד להגנת הסביבה כי 130,000 טון מהם נוצרים במדינת ישראל ומהווים מפגע סביבתי מסוכן במעגל הקרוב והרחוק.

souce ban.org
Source:
http://www.ban.org

כתב: אמנון שחרור – מנכ”ל משותף במ.א.י תאגיד מיחזור אלקטרוניקה לישראל

כצרכני ההווה והעתיד אנו מגדילים את היקף הצריכה באופן גדל והולך, מיום ליום אנו נעזרים ביותר אמצעים חשמלים ודיגיטליים אשר אם בעבר החליפו פעולות בסיסיות בהווייתנו האנושית (מכונות כביסה לדוגמא) , הרי שכיום הטכנולוגיה מעצימה ומוסיפה פעולות חדשות ליכולתנו (טאבלט), אפשרויות אינטרקציה (מכשיר סלולאר) ומרכיבי תרבות (פייסבוק) למין האנושי. קשה להעריך כיום את היקפי המסה המצטברת של פסולת אלקטרונית ועוד יותר קשה אף להעריך את היקפיה שנים לבוא.

ידוע כי הפסולת הנוצרת מהצריכה המוגברת ממוצרים חשמלים מגוונת וברובה מהווה מפגע אקולוגי בשלושה מיושרים שונים:

א. צריכה – גידול בהיקף הצריכה של משאבי טבע מתכלים.

ב. עירבוב – השלכת פסולת מוצקה שאינה מתכלה המורכבת מתערובות חומרים רבים.

ג. זיהום – זיהום ופגיעה במערכות חיים חיונית לאדם , לחי ולצומח.

היקף הפסולת האלקטרונית בעולם מוערכת בכ 50 מליון טון, מתוכם הוערכו על ידי המשרד להגנת הסביבה כי 130,000 טון מהם נוצרים במדינת ישראל ומהווים מפגע סביבתי מסוכן במעגל הקרוב והרחוק.

עם כניסתה של מדינת ישראל כאחת ממדינות ה OECD , נתקבל בישראל החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי, אלקטרוני ובסוללות התשע”ב 2012.

מודל ההתמודדות עם הבעיה מיושם בשיטת המזהם משלם ומתוכה נקבעה אחריות יצרן מורחבת בה הוטל נטל האיסוף, מיחזור וטיפול בפסולת אלקטרונית על גבם של היצרנים והיבואנים של ציוד חשמלי. ישום החוק מבוסס על כלים כלכלים, מסחרים ורגולטורים , אך יחד עימם גם היבטים הנוגעים לבריאות הציבור שטרם ניתנה לגביהם הדעת באופן ברור ועל כך אדון בעבודה זו.

הפסולת האלקטרונית קיבלה בעשור האחרון אופי כמוצר צריכה העובר באופן בלטיריאלי תוך ביקוש אין סופי, אי לכך ישראל מאופיינת כמידנת אי ממנה יוצאה טרם יישום החוק פסולת אלקטרונית למדינות עולם שלישי בתת רגולציה ביניהן שכנינו הקרובים יותר לרבות הרשות הפלסטינאית. במקרה בו יוצאה למרחב הקרוב או טופלה באופן בלתי מבוקר, קרוב לוודאי כי בתהליכי המיחזור נגרם זיהום גם בתוך גבולותיה האקולוגים של ישראל.

הטיפול בפסולת זו נעשה בתהליכים שונים באופן סינככרוני או א-סינכרוני תוך השפעת יד המקרה והיהבט המסחרי על אופי התהליך:

א. הטמנה במטמנות או השלכה ברשות הרבים.

ב. זיהום מקומי – מיון, הפרדה, פירוק ראשוני ושימוש באמצעים כימים להפרדת חומרי גלם (שריפה או כימיה).

ג. זיהום בייצוא – מיון, פירוק ראשוני, הכנה לייצוא והעברה למדינות בתת רגולציה למיחזור מזהם.

עם כניסתו לתוקף של החוק החל תהליך היישום בישראל שהוביל להקמתם של גופי היישום מוכרים האמונים על ניטור, איסוף, מיחזור ושליטה בזרמי הפסולת מתוך מטרה להוביל את המגזר הפרטי והעסקי ליישום תהליכי הפרדה במקור, מיון ומיחזור של פסולת אלקטרונית וסוללות באופן מבוקר ואחראי.

אפידמיולוגיה

טיפול נאות בפסולת אלקטרונית נידרש ממגוון היבטים סביבתים וביניהם גם היבטים הנוגעים לבריאות הציבור בהם אעמיק, יחד עם זאת חשוב לציין כי גם היבטים הנוגעים להתחממות גלובאלית והעלאת צפיפות גזי החממה באטמוספירה מהווים אף הם גורם עניין משמעותי בסוגיה זו.

בשנים האחרונות ניתן ביטוי באירגון הבריאות העולמי WHO לנושא מתוך דגש לנזק הנגרם לילדים במדינות עולם שלישי בעיקר מתוך דגש להיותם חשופים ופגיעים יותר לחומרים מסוכנים. סקר שנתפרסם בשנת 2012 הראה כי קיים פער עולמי בהבנת הנושא בקרב רופאים ומטפלים אף בצד המערבי של הכדור בין אם בהיבטי תהליכי המיחזור ובין אם בסיכונים הקיימים במוצרכי צריכה חשמלים בשימוש בייתי.

מבין מגוון החומרים המזיקים והמסוכנים הנמצים בציוד חשמלי ואלקטרוני נמנים משמעותים במיוחד ביניהם:

כספית – מרקורי

source: www.ban.org
source:
www.ban.org

השימוש בכספית במוצרי אלקטרוניקה מהווה כ 22% מצריכת הכספית העולמית , אי לכך הימצאותה של כספית במוצרים חשמלים המושלכים על ידי הציבור שכיח מאוד. הכספית היא מתכת נוזלית בטמפרטורת החדר, מצויה בלוחות ובמתגים חשמלים. הכספית פוגעת במערכת העצבים וגורמת לפגיעה בשדה הראיה, זיכרון שמיעה ורעד. בנוסף ,כספית הינה חומר מסרטן בסיווג C בהתאם לאירגון הבינלאומי לחקר סרטן. נכון להיום לא נמצאו באדמה ובמי השתיה ריכוזי כספית חריגים בישראל, אך הגידול בצריכה ובמקורות הזיהום עלול להוביל לזיהום עתידים.

מעכבי בעירה

בשנות השבעים החלו להחדיר לפולימרים בתעשיות מוצרי הצריכה השונים מעכבי בעירה BFR – Brominated Flame Retardants כחלק ממתווה רגולטרי שהחל בקליפורניה למניעת שריפות שנגרמו מסיגריות בוערות. כיום נעשה שימוש נרחב לחומרים אלו מבוססי ברום וכלור ברכיבי פלסטיק רבים. לחומרים השפעה על בריאות המשתמשים במועד השימוש בציוד ויתרה מכך בתהליך מיחזור קלוקלים נפלטים מעכבי הבעירה לאוויר. הוכח במחקרים כי מעכבי בעירה עלולים לגרום לסרטן, פגיעה בפוריות, פגיעה במערכות העצבים ושינויים הורמונאלים. ילדים הם בעלי סיכוי הפגיעה בגדול ביותר תוך שיבוש תהליך ההתפתחות (ארחיב בהמשך).

מתכות כבדות

מגוון מתכות כבדות מצויות בציוד אלקטרוני ובהיקפים נרחבים במקורות אנרגיה, מצברים וסוללות שבין מרכיביהם חומרים כגון ליתיום, קדמיום, אבץ, חומצות כסף ואף זהב. עיקר הפגיעה האפשרית היא למי תהום ולפליטת חלקיקים לאוויר. פרקטיקה ידועה בישראל היתה הטמנת ציוד אלקטרוני וחשמלי במטמנות מאולתרות בעשורים הקודמים ועם יישום תהליכי החקיקה בישראל מתגלות עובדות מצערות וכמויות רבות שכבר חילחלו למי התהום ופוגעות באופן ישיר בבריאות הציבור דרך מי התהום.

גזים בשימוש מערכות תאורה

מערכות תאורה חדשניות ומסכי (LCD) מבוססים תאורת כספית , פלורסנט, הלוגן , CFL , PL ונורות הליד מכילות גזים רעילים הנפלטים לאוויר עם שבירת הנורה. כיום בישראל לא בנמצא תהליכי מיחזור ראויים וכלל פליטת החומרים הינה בעלת סיכום משמעותי לבריאות הציבור. בנושא זה יש לתת את הדעת גם לסיכון הקיים בשימוש בציוד ולא רק בתהליכי המיחזור, חשוב לציין כי אף בהוראות היצרן של נורות אלו מופיעות הזהרות חמורות אשר נידחקות ואינן מיושמות בישראל.

בביליוגרפיה

תמונות:

Basel Action Network – BAN

http://www.ban.org

מקורות: 

1. המשרד להגנת הסביבה – הודעה בדבר המשרד להגנת כניסת החוק לתוקף.

http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/Types/Pages/electronicwaste.aspx

2. World Health Organization – Children’s environmental health – Electronic waste

http://www.who.int/ceh/risks/ewaste/en

3. UNU & WHO Survey on E-waste and its Health Impact on Children – Ruediger Kuehr & Federico Magalini (UNU-ISP SCYCLE(

http://www.step-initiative.org/tl_files/step/_downloads/UNU%20&%20WHO%20Survey%20on%20E-waste%20and%20its%20Health%20Impact%20on%20Children%20-%205%20August%202013.pdf

4. אדם טבע ודין – דפית מיידע על כספית

http://www.adamteva.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/caspit.pdf

5. WORLD HEALTH ORGANIZATION- International agency for research on cancer – IARC MONOGRAHS VOLUME 58 -MERCURY AND MERCURY COMPOUNDS http://monographs.iarc.fr/ENG/Monographs/vol58/mono58-8.pdf

6. OSRAM – Handling broken lamps

http://www.osram.com/osram_com/sustainability/environmental/eco-efficiency/key-performance-indicators/mercury/handling-broken-lamps/index.jsp

7. EPA- United states environmental protection agency – Solders in Electronics:A Life-Cycle Assessment Summary – EPA-744-S-05-001 – August 2005

http://www.epa.gov/opptintr/dfe/pubs/solder/lca/lca-summ2.pdf

8. US National Library of Medicine – Brominated flame-retardants: cause for concern? / Linda S Birnbaum and Daniele F Staskal

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1241790/

9. Restriction of Hazardous Substances Directive 2002/95/EC

http://ec.europa.eu/environment/waste/rohs_eee/legis_en.htm

10. חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, התשע”ב–2012